איסור הפליה בתעסוקה של אדם עם מגבלות – סע"ש 25501-04-14 (אזורי לעבודה –חיפה)

פלוני עבד בחברה העורכת בדיקות התאמה לתקן כאשר תפקידו היה בודק במשך כ-4.5 שנים. פלוני פוטר מעבודתו על רקע מצבו הרפואי לאחר תאונת עבודה שעבר בעת שקיבל תשלום דמי פגיעה. לטענת המעסיק הפיטורים בוצעו מאחר ומצבו הרפואי של פלוני לא אפשר את המשך העסקתו.

לאחר שמיעת ההוכחות בתיק קבע בית הדין, כי לפלוני מגיע פיצוי בגין אי עריכת שימוע ופיטורין שלא כדין וזאת לאחר שהתברר, כי לא זומן כלל לשימוע אלא לשיחה שבמהלכה התברר, כי בכוונת המעסיק לפטרו. בית הדין מצא שלמעשה לא התקיימה החובה הקבועה בדין לעניין השימוע ונפסק לפלוני פיצוי בגין כך.

בית הדין בוחן האם בנסיבות העניין יש מקום לפסוק פיצוי אף בהתאם לחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בעניין זה נבהיר, כי סעיף 8 לחוק קובע "איסור הפליה בתעסוקה" לרבות קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום, הכשרה, פיטורין והטבות. סעיף זה לא חל בהתאם לסעיף משנה 8(ג) הקובע, כי "אין רואים כהפליה לפי סעיף זה, פעולה או הימנעות מפעולה, המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה".

ראשית – בית הדין דוחה את הטענה של המעסיק לפיה פלוני אינו נחשב כאדם עם מוגבלות ומשכך, החוק לכאורה לא חל עליו. בית הדין קובע, כי "התובע נכנס להגדרה של "אדם עם מוגבלות" – שכן קיימת לו לקות פיזית זמנית אשר מגבילה אותו לבצע את עבודתו ומגבילה אותו בתחום הנשיאה". העובדה שהמגבלה הינה זמנית אינה פוסלת אדם מלעמוד בדרישות החוק שכן החוק עצמו מגדיר אדם עם מוגבלות גם בתקופה "זמנית".

שנית – בית הדין דוחה את טענת המעסיק לפיה פלוני לא היה כשיר לבצע את עבודתו ולכן לכאורה לא חל החוק בעניינו. המעסיק למעשה מכוון לסעיף משנה 9(ג) ואולם בית הדין קובע, כי "הנתבעת לא ערכה בדיקות כלשהן כדי לבדוק האם התובע כשיר לתפקידו ואף לא בדקה האם יש תפקיד אחר שהתובע כשיר לבצעו". זאת ועוד, בית הדין מוסיף, כי "הנתבעת אף לא בחנה האם ניתן לבצע התאמות על מנת לסייע לתובע לבצע את תפקידו כנוטל בטון או כדי לבצע תפקיד אחר"

לאור כל אלו קובע בית הדין, כי המעסיק הפר את הוראות חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתאם לסמכותו בסעיף 14 לחוק קובע לפלוני פיצוי נוסף בסך של 20,000 ₪ בגין הפרת הוראותיו.