פיצוי גדול יותר לנפגעי גוף – שינוי ריבית ההיוון – ת.א 15635-08-14 (שלום ת"א)

פלונית נפגעה בתאונת דרכים ונותרה לה נכות רפואית לצמיתות בתחום האורטופדי. כאשר מחשבים את סכום הפיצויים לנפגע גוף יש לערוך היוון של הסכומים העתידיים. הרעיון העומד מאחורי ההיוון הינו שדיני הנזיקין נועדו לפצות את האדם הנפגע באופן זהה לנזק שנגרם לו כך שלמעשה לאחר קבלת הפיצויים יעמוד הנפגע במצב זהה לזה שהיה לפני האירוע.

כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שלאדם נגרם נזק מידי חודש בחודשו בעקבות הפגיעה באופן ששכרו קטן הרי שבית המשפט ירצה לפסוק לנפגע פיצוי בגין ההפסדים החודשיים. במידה והנפגע יקבל את סכום הפיצוי כעת (כפי שקורה בתביעות נזיקין), הרי שתעמוד לו האפשרות להשקיע את הכסף ולקבל עבורו ריבית, דבר שלא היה יכול לעשות לו היה מקבל את התשלום כל חודש בחודשו. במצב דברים שכזה יכול אדם שניזוק למצוא עצמו במצב כלכלי טוב יותר בשל העובדה שהינו זכאי לתשלום כבר עתה על הפסדים עתידיים.

על מנת למנוע מצב שכזה נקבעו נוסחאות היוון שלמעשה לוקחות בחשבון את הרווחים הצפויים מריביות ובכך מקטינים את סכום הפיצוי החד פעמי באופן שמתחשב בריבית הצפויה מהשקעת הכסף.

במהלך שנים רבות היה מקובל בדיני הנזיקין לערוך חישוב היוון על בסיס ריבית בשיעור של 3%. בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב בוחן השופט את ההיגיון שמאחורי נוהג זה וקובע, כי הדברים השתנו. כך, כיום "שער הריבית על אגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך ירד בשנים האחרונות בצורה דרסטית ואין שום אינדיקציה על עלייה בריבית לעשור הקרוב. נראה שהמשך השימוש במקדם היוון של כ-3% פוגע קשות בניזוקים".

בית המשפט קובע, כי יש מקום לערוך את חישוב ההיוון על פי מקדם של 2% ובכך, למעשה מגדיל באופן משמעותי את הפיצויים להם זכאי נפגע גוף.