הכלב של המעסיק דחף את העובדת – המעסיק הכחיש כל קשר – ת.א 4107-08 (שלום-חיפה)

פלונית תבעה את מעסיקה בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה. לטענתה, היא הגיעה בבוקר למקום העבודה כאשר הכלב של המעסיק ששהה במקום שעט לעברה במהירות וכתוצאה מכך היא איבדה שיווי משקל ונפלה ארצה. לטענתה נגרמה לה נכות בתחום האורטופדי. עוד נטען, כי האירוע היווה טריגר לאירוע לבבי שחוותה פלונית בעקבותיו וכן, כי הינה מטופלת בתחום הנפשי.

המעסיק טען, כי פלונית נפלה ללא שום קשר לכלבו וכי כעת היא מנסה לקשור את האירוע לכלב על מנת לקבל ממנו פיצויים. לעניין זה הציג המעסיק מכתב החתום על ידי פלונית וממוען אליו לפיו היא מציינת, כי נפלה באופן עצמאי ללא שנתקלה בחפץ כלשהו. פלונית טענה, כי הוחתמה על המסמך תחת לחץ על ידי המעסיק.

בית המשפט שמע את עדויות הצדדים והתרשם, כי האירוע התרחש בדיוק כפי שציינה פלונית כאשר הכלב של המעסיק פגע בה. נקבע, כי המעסיק הוא שכתב את המסמך שהציג והחתים את פלונית עליו בעת שהיא הייתה מאושפזת במצב קשה בבית חולים. עוד נמצא, כי כבר לאחר שפלונית נפלה ביקש ממנה המעסיק שלא לספר שנפגעה מכלבו כיוון שפחד שהוא יוכנס להסגר. פלונית הייתה עובדת חדשה במקום וחששה למקום עבודתה. בית המשפט אף מוסיף, כי המעסיק חתם על גרסתה של פלונית לאירוע בתביעה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי ומשכך, נפסק, כי המסמך עליו הוחתמה פלונית נעשה תחת לחץ ועושק ואין לו שום נפקות שעה שהאירוע התרחש כפי שטענה.

בהסתמך על סעיף 41א' לפקודת הנזיקין קובע בית המשפט, כי במקרה של נזק שנגרם על ידי כלב חייב הבעלים לפצות את הניזוק ואין זה משנה האם הייתה התרשלות מצד הבעלים. לאור זאת עובר בית המשפט לבחון את הנזקים שנותרו לפלונית בעקבות האירוע.

בית המשפט קובע, כי נותרו לפלונית נכויות הן בתחום האורטופדי והן בתחום הנפשי וכן, כי אירוע הדחק שחוותה הוביל גם לאירוע לבבי בעקבותיו נותרה עם נכות צמיתה בתחום הקרדיולוגי. לאור כל אלו קובע בית המשפט, כי סך הנזקים עומדים על 1,127,000 ₪. מאחר שפלונית זכאית אף לתשלומים מהביטוח הלאומי בגין האירוע, קוזז הסכום מביטוח לאומי בסך של 777,000 ₪ וביתרה חויב המעסיק.