תבע פיצויים בגין עוגמת נפש וכאב וסבל מהורי גרושתו שלא סיפרו לו לפני החתונה שבתם סובלת מבעיות נפשיות – תמ"ש 2816-08-10.

התובע ופלונית הינם חרדים שהכירו באמצעות שדכנית. נולדו להם 2 ילדים ובסופו של הנישואים עלו על שרטון והם התגרשו.
התובע הגיש תביעתו כנגד הוריה של גרושתו בטענה, כי התברר לו לאחר החתונה, כי פלונית סובלת מסכיזופרניה לרבות נטילת כדורים מסוג זיפרקסיה.
לטענתו, העובדה שההורים לא גילו לו, לשדכנית ולהוריו, לפני הנישואין, כי בתם סובלת מבעיה נפשית מהווה חוסר תום לב ורשלנות אשר גרמו לו לנזקים קשים. לטענתו, בעקבות אי הגילוי כיום הוא גרוש ללא סיכוי גבוה להינשא בשנית והוא אינו נהנה מחיי משפחה להם הוא זכאי. התובע העריך את הנזקים שנגרמו לו בגין כאב וסבל ועוגמת נפש בסך של 300,000 ₪. התביעה לא התנהלה כנגד הגרושה שכן הסכם הגירושים בין בני הזוג קבע, כי בזאת תמו המחלוקת בין הצדדים.

בית המשפט נדרש למנות מומחית רפואית בתחום הנפשי שבדקה את גרושתו של התובע. בחוות הדעת נקבע, כי היא אינה סובלת מסכיזופרניה אלא שעברה פעם אחת אירוע פסיכוטי. נקבע שהינה סובלת מהפרעת אישיות תלותית וחרדתית.

בית המשפט קבע, כי ההורים לא היו מעורבים במידה כה משמעותית בקשר שבין בני הזוג ולא ניתן להטיל עליהם אשמה בגין אי גילוי הפרט באשר לעבר הרפואי. כמו כן, נקבע, כי מצבה הרפואי של הגרושה לא גרם למשבר בנישואים ולכן בכל מקרה הגירושין לא נבעו ממצבה הרפואי.

בנוסף, נקבע, כי התובע לא עשה דבר כדי ל"הקטין את נזקיו". נמצא, כי מאז הגירושים, למרות שחלפו מספר שנים, הוא לא פנה לשדכנית ולמעשה השאיר לאימו את המשימה למצוא לו כלה.

לאור כל זאת נדחתה התביעה והתובע חויב בהוצאות.

UA-57789653-1